היסטוריה ברזילאית
לפעמים כשמכירים את ההיסטוריה של המקום בו מטיילים רואים את הכל קצת אחרת. אז לחובבי ההיסטוריה הכנו תקציר מיוחד על היסטוריה ברזילאית מרתקת. תהנו

הסטוריה פרה-קולוניאלית
ההתיישבות האנושית הגיעה לאזור ברזיל לראשונה לפני 10,000 שנה. המתיישבים היו שבטים אינדיאנים אשר נדדו מצפון אמריקה למרכזה והגיעו תחילה לאיזור האמאזונאס בצפון ברזיל. כאן פיתחו השבטים חיים עצמאיים והתרחבו והתרבו בקצב מהיר כאשר הם חיו מצייד, דייג וגידולים חקלאיים ופיתחו מנהגי תרבות שונים ומגוונים. עם בוא האדם הלבן היו בברזיל למעלה מ-2,000 שבטים שונים אשר דיברו שפות שונות כאשר רובם בכלל לא היו מודעים להימצאותם של אחרים. נהוג לחשוב על השבטים כשייכים לקבוצה גדולה של שבטים מוכרים, אך את החלוקה "הלאומית" הזו עשו בעיקר חוקרים שניסו לשייך את האינדיאנים לקבוצות שלעיתים כלל לא היו שייכות להם. השבטים הגדולים נקראו גוואראני, טופיס, גאס ואווארקאס. כשהגיעו הפורטוגלים לראשונה לברזיל הם נתקלו במנהגי הקאניבליזם, מלחמות עקובות דם בין שבטים ומנהגי עבדות לכריתת עצי "ברזיל", לכן החליטו הפורטוגזים "לתרבת" את האינדיאנים. הם החלו לנסות לחנך אותם, אך בדומה לשאר מדינות אמריקה, רבים מהאינדיאנים נפטרו ממחלות שהביאו האירופאים והשאר נלקחו לתעשיית העבדות.
הגעת הפורטוגלים לברזיל
באפריל 1500 הגיעו הפורטוגלים לראשונה לחופים של המושבה שעתידה להיקרא ברזיל. שמה של המושבה ברזיל שעל שמה קרויה המדינה כיום מגיע מעץ שהיה נפוץ מאוד בימי ההשתלטות של הפורטוגלים על ברזי- עץ הברזיל. עץ זה היה אחראי במידה רבה על שגשוגה הכלכלי של המושבה. העץ נודע בצבעו אדום העז ממנו היו מפיקים צבעים לטקסטיל ובגדים יוקרתיים שנמכרו באירופה. כיום נמצא העץ בעיקר באזור האמאזונאס.
הראשונים להגיע ולהתיישב בחופי ברזיל היו כאמור הפורטוגלים, אך עוד לפניהם עבר באיזור אמריגו ווספוצ'י במסעו למפות את העולם החדש. הפורטוגלים שהקימו את המושבות תחילה בצפון המדינה ולאחר מכן התפשטו דרומה, הנחילו את שפתם הפורטוגזית, את תרבותם שעד היום ניתן לראות בסגנון הבנייה הבארוקי בכל רחבי ברזיל ואת שלטונם האכזר כלפי המקומיים תוך ניצול משאבי הטבע של ברזיל למען התעשרות הממלכה. הפורטוגלים שהיו אימפריה ימית באותם הימים, היו אחראים גם על הסחר בעבדים ברחבי העולם ובברזיל גם כן. ממושבותיהם באפריקה החל לזרום נחיל עבדים ענק בעיקר לצפון ברזיל על מנת לעבוד בפרך בכריית משאבי הטבע ולא היו חסרים כאלה: עץ הברזיל, סוכר, קקאו, יהלומים ועוד. המושבה הברזילאית שגשגה ובתחילת המאה ה-19 בעקבות ירידה בדרישה העולמית לעבדים אפריקאים, הייתה אף גדולה וחזקה יותר מפורטוגל המדרדרת.
ההתיישבות האנושית הגיעה לאזור ברזיל לראשונה לפני 10,000 שנה. המתיישבים היו שבטים אינדיאנים אשר נדדו מצפון אמריקה למרכזה והגיעו תחילה לאיזור האמאזונאס בצפון ברזיל. כאן פיתחו השבטים חיים עצמאיים והתרחבו והתרבו בקצב מהיר כאשר הם חיו מצייד, דייג וגידולים חקלאיים ופיתחו מנהגי תרבות שונים ומגוונים. עם בוא האדם הלבן היו בברזיל למעלה מ-2,000 שבטים שונים אשר דיברו שפות שונות כאשר רובם בכלל לא היו מודעים להימצאותם של אחרים. נהוג לחשוב על השבטים כשייכים לקבוצה גדולה של שבטים מוכרים, אך את החלוקה "הלאומית" הזו עשו בעיקר חוקרים שניסו לשייך את האינדיאנים לקבוצות שלעיתים כלל לא היו שייכות להם. השבטים הגדולים נקראו גוואראני, טופיס, גאס ואווארקאס. כשהגיעו הפורטוגלים לראשונה לברזיל הם נתקלו במנהגי הקאניבליזם, מלחמות עקובות דם בין שבטים ומנהגי עבדות לכריתת עצי "ברזיל", לכן החליטו הפורטוגזים "לתרבת" את האינדיאנים. הם החלו לנסות לחנך אותם, אך בדומה לשאר מדינות אמריקה, רבים מהאינדיאנים נפטרו ממחלות שהביאו האירופאים והשאר נלקחו לתעשיית העבדות.
הגעת הפורטוגלים לברזיל
באפריל 1500 הגיעו הפורטוגלים לראשונה לחופים של המושבה שעתידה להיקרא ברזיל. שמה של המושבה ברזיל שעל שמה קרויה המדינה כיום מגיע מעץ שהיה נפוץ מאוד בימי ההשתלטות של הפורטוגלים על ברזי- עץ הברזיל. עץ זה היה אחראי במידה רבה על שגשוגה הכלכלי של המושבה. העץ נודע בצבעו אדום העז ממנו היו מפיקים צבעים לטקסטיל ובגדים יוקרתיים שנמכרו באירופה. כיום נמצא העץ בעיקר באזור האמאזונאס.
הראשונים להגיע ולהתיישב בחופי ברזיל היו כאמור הפורטוגלים, אך עוד לפניהם עבר באיזור אמריגו ווספוצ'י במסעו למפות את העולם החדש. הפורטוגלים שהקימו את המושבות תחילה בצפון המדינה ולאחר מכן התפשטו דרומה, הנחילו את שפתם הפורטוגזית, את תרבותם שעד היום ניתן לראות בסגנון הבנייה הבארוקי בכל רחבי ברזיל ואת שלטונם האכזר כלפי המקומיים תוך ניצול משאבי הטבע של ברזיל למען התעשרות הממלכה. הפורטוגלים שהיו אימפריה ימית באותם הימים, היו אחראים גם על הסחר בעבדים ברחבי העולם ובברזיל גם כן. ממושבותיהם באפריקה החל לזרום נחיל עבדים ענק בעיקר לצפון ברזיל על מנת לעבוד בפרך בכריית משאבי הטבע ולא היו חסרים כאלה: עץ הברזיל, סוכר, קקאו, יהלומים ועוד. המושבה הברזילאית שגשגה ובתחילת המאה ה-19 בעקבות ירידה בדרישה העולמית לעבדים אפריקאים, הייתה אף גדולה וחזקה יותר מפורטוגל המדרדרת.



השאירו תגובה
תגובתך תשלח לאישור טרם הפירסום